הזחל הוא מצב מעבר לקראת טרנספורמציה מוחלטת. באבולוציה של מערכת היחסים בין בני-האדם לשאר הטבע קשה עדיין לדמיין את קצה המסלול. האם סופו ניצול וכליה, או שמא איזון סינרגטי המארגן מחדש את יחסי הכוחות?

"הזחל" של דניאלה מרוז מציע שלב אבולוציוני חדש, היבריד אנושי/חייתי המסמן נתיב אפשרי. בדומה לדימויו הפנטסטי בסיפורה של אליס, מציעה מרוז חוויה הזייתית בחיפוש אחר יציאה מארץ הפלאות, או במקרה דנן – מארץ המדבר – כהשתקפות של המציאות.