"וכל חללי הבדידות מעברנו, החללים בהם סבלנו מבדידות, התענגנו על הבדידות, השתוקקנו לבדידות, הסתכנו בבדידות – הם בתוכנו, לא ניתן למחוק אותם. האדם אינו רוצה למחוק אותם […] אבל בחלימה בהקיץ שחולמים לאור היום, זיכרון רגעי הבדידות הצפופה, הפשוטה, הדחוקה, הוא בשבילנו התנסות במרחב המנחם, במרחב שאינו שואף להתפשט, אלא רוצה בעיקר שימשיכו להחזיק בו."
(גסטון בשלאר, הפואטיקה של החלל)
עצרו. קחו נשימה לפני שתעברו את מפתן הדלת.
לאחר השנה האחרונה, בה מרחב העבודה שלנו זלג אל המרחב הפרטי, מגרש המשחקים של הילדים פלש לכל פינה בבית ואנו התמקדנו בעיקר בהישרדות ובמעבר סיזיפי בין מטרות, אנו קוראים לכם לעצור לרגע ולחוות את מרחב השהייה, לעכל ולקבל את מרחבי הביניים ואת ההחלטה להשתהות.
מרחב המעבר – החל במפתן הדלת בו עברתם, דרך אזורי תעשייה בין ערים, וכלה בשדות תעופה, הוא אקס טריטוריה, המאפשרת לנו לפעול לפי חוקים אחרים מאלה המקובלים במרחבים העירוניים השגרתיים.
בעבודות המוצגות בחלל מרחב וזמן המעבר מופיעים במגוון הקשרים, החל בחברתי וכלה בקו הגבול שבין מוצר למרחב.
אנו קוראים לכם להיכנס, להשתהות, להרהר, לחלום בהקיץ ולשוטט במרחב.
אוצרים: פרופ' יונתן ונטורה, גלית שבו / החוג לעיצוב תעשייתי – החוג ע״ש דן לעיצוב יצירתי למין האנושי-מכללה אקדמית הדסה
משתתפים: אור נעמן , איתי גרובר, אליה אוחנה, אליעזר שלר, אמיר יהב, דניאל גורודנסקי , הדר לאוב, זהר פיפס, חמדת רוזיצקי , טל ארבל, יובל סמואל אריכא, נועם גולני, עדי גפן, עדי לוינגר, עזרא פלדמן, פליאה מנדל, רונאל פוקסמן, שראל עטיה, תהילה וגנר
)