"גן – חיות" מתפקד כיצירה הרמונית במרחב הפיזי, שמתחברת אל התודעה ומציעה מימד חלופי כהסחת דעת מבעיות קיומיות; מקור לעידוד, המטעין לזמן-מה את הגוף בתחושות רוגע ושלווה. הגן הוא אוטופיה הנרקמת בצורות, בצבעים ובמרקמים שונים לכדי יצירה אחת המאפשרת לברוח כדי להתחבר. אוזני פיל לצד מקור חסידה, לוביית החילזון וקרן האייל, יריקת החמור ושרך קן הציפור, עשרות זנים של צמחים עם שמות ותיאורים של בעלי-חיים – כל אלה חיים זה לצד זה ויוצרים מופע כמעט דמיוני, הנע בין הפיגורטיבי למופשט, בין הפראי למאולף, בין הגלוי לסמוי ובין המודע ללא-מודע.
הבחירה במופע מבוסס צמחים כאלגוריה לגן אחר מעשירה את אופן ההתבוננות שלנו – הן בעצמנו, הן בחיות, הן בעולם הצומח והן בהתייחסות אליהם. הגן, כבריאה המציגה בגלוי הרמוניה פתיינית לצד התפתחות תודעתית, מזמין את המבקרים להתחבר למוסרי והבסיסי, לבריחה שאינה מקדמת עליונות או ניצול, כליאה או האנשה – בריחה אל מופע שמציג מרווח הרמוני בין צמחים לבעלי-חיים כתנאי. השניים נעים בחלל, בעל-החיים והצמח בוחרים יחדיו ובנפרד בבריחה כמנגנון הגנה.
ארז נאבי-פנה
צילום: דור קדמי
)