אולם יותר ויותר, אנו מבינים שלאסקפיזם שלנו יש מחיר. בעוד מודעותנו לעלויות החברתיות, הפוליטיות, האקולוגיות והתרבותיות של החיים המערביים גדלה, נדמה כי לא ניתן עוד לברוח מהידע החדש. ככל שננסה להתעלם מכך, החופשות הקטנות שלנו לא מפסיקות להזכיר לנו את עלותן ואת הסימנים שהם משאירים אחריהן בעולם, ומנגנוני הבריחה שלנו מזדהמים.  מתוקף תפקידו כפסטיבל, צורה אסקפיסטית כשלעצמה, שבוע העיצוב ירושלים 1202 מבקש להחיות ולחקור צורה טהורה לכאורה של אסקפיזם, לפחות במקורותיה — פסטיבל הפסטיבלים, היכל הבידור והפלא — הקרקס הנודד. ישות טעונת קונפליקטים, הקרקס הוא באחת פלאי ומסוכן, מכיל ונצלני, קסום וטכנולוגי, טהור ואפל. הוא ההגשמה של הפוטנציאל האנושי, וכשהוא מתפרק,